גיוס כספים הוא כמו הצעה, או מעבר ראיון לאשרה אמריקאית: רוב המייסדים שומעים רק "כן" או "לא", בעוד שהסיבה לתשובה נותרת מוסתרת.
כדי לעזור לך להבין בצורה ברורה יותר את התהליך, אנחנו אספנו את הגורמים המשפיעים ביותר על ההחלטה של משקיע. כאשר על המאזניים מיליונים, בעל הון, שלוקח סיכון, צריך להיות מסוגל להעריך שותף פוטנציאלי מכל זווית. כתבה אחת בהחלט לא מספיקה לכסות את כל העניינים, ולכן החלטנו ליצור סידרת כתבות, שכל אחת מוקדשת לנושא נפרד.
הכתבה הזאת תהיה מוקדשת לממון, שזה האינדיקטור הראשי של הצלחת חברה להרבה משקיעים.
הערכת בריאות פיננסית של הסטארט-אפ שלך
פיננסים, הם מדד מפתח לכל עסק. זה לא סוד, שלפעמים, קרנות הון סיכון שמים כסף בעסק רווחי רק כדי לקבל זרימת כספים חיובית ודו"ח שנתי אטרקטיבי של הכנסות. למעשה, ההצלחה הפיננסית שלהם בדרך כלל תלויה בתוצאות של השותפים שלהם. המון מדדים משחקים תפקיד בהערכת סטארט-אפים. היום, אנחנו נסקור הכי פופולריים מביניהם:
אנחנו מקווים שתמצא במדריך לחשבונאות הקצר הזה מידע מועיל לפיתוח עתידי של העסק שלך.
גדילת הכנסות חודשית/ רבעונית
גדילת הכנסות חודשית/רבעונית, זאת גדילת הכנסות חברה בהשוואה לתקופה קודמת. זה יכול להיות מנותח או על בסיס שנתי, או ברצף.
כדי לחשב גדילת הכנסות חודשית, תפחית את ההכנסה החודשית האחרונה שלך מהאינדיקטורים של החודש הנוכחי, ולאחר מכן תחלק את מה שנשאר בהכנסת החודש שעבר אפשר להשתמש באותה השיטה כדי לחשב שיעורים רבעוניים.
שימושים
אינדיקטור זה נפוץ יותר על בקרב מייסדים מאשר בקרנות הון סיכון. הסיבה לכך שהוא מראה יחס (שזה בדרך כלל אטרקטיבי) ולא מראה ערך (שזה יותר חשוב לטווח ארוך).
לכן, כשמעריכים חברה, משקיעים נוטים לחשב קצב גדילה לתקופה של הרבה שנים, מכוון שזה נותן תמונה יותר ברורה של ביצועי החברה.
דוגמא:
חברה X הרוויחה 58,7 מיליוני דולרים בהכנסה מרבעון הראשון של שנת 2018 ו- 66,2 מיליוני דולרים ברבעון שני. בהתאם, גדילת ההכנסה הרבעונית של החברה הגיע ל- 12,78%. אם החברה תמשיך בקצב הזה, היא תהפוך להיות השקעה מצוינת.
סיכונים והגבלות
-
תקופה קצרה לא מראה שום דבר
ביצועי חברה יכולים להשתנות בצורה דרמטית עם מחזור עסקים, טרנדים בשוק, או שינויים פנימיים כלשהם. חברות עונתיות, כמו אלה שפועלות בתעשיות תיירות או מתנות, יכולות להיות בעלות אינדיקטורים גרועים בתקופות מסוימות ובעלות עליות בהכנסות גדולות בתקופות אחרות.
-
לגודל יש משמעות
אם הכנסתך בחודש שעבר הייתה 300$, כדי לקבל גדילה אטרקטיבית ב- 50% אתה רק צריך להעלות את המכירות שלך ל- 450$, וזה יכולים לתת לך כמה לקוחות חדשים בלבד. ואם יש לך עסק, שמביא לך הרבה מיליוני דולרים, אתה צריך לעשות מאמץ רב במיוחד כדי לקבל אותה הגדלה.
קצב ביצועים
בקצב ביצועים בדרך כלל משתמשים כדי לנבא ביצוע עתידי של סטארט-אפ, בהתבסס על המצב הנוכחי של העניינים. ניתן לחשב את זה ע"י הכפלת הכנסה אחרונה ב- 12 (אפשר גם לחשב את זה ברבעונים).
שימושים
בקצב ביצועים משתמשים בצורה רחבה כדי להעריך ביצועים של חברות ומחלקות חדשות, עסקים, העוברים שינויים נרחבים בפעולות מפתח שלהם. במילים אחרות, המדד עוזר כשאין מידע על היסטוריה כדי לנבא הכנסות עתידיות מדויק יותר.
מכוון שסטארט-אפים בשלבים התחלתיים מתכננים להעלות השקעות עתידיות, קרנות הון סיכון מנתחים עסקים כאלה עם לקיחת בחשבון המצב שחברה תהיה שם כנראה בעוד 18-24 חודשים, בשלב הבא של השקעות. מספרים נגזרים מאפשרים להם להניח אם המשקיעים מסדרה B או C עשויים להבחין בחברה, אשר מאפשר להם לקבוע אם השלב הבא עשוי לקרות.
דוגמא:
אם החברה שלך עשתה 10M$ ברבעון האחרון, אתה יכול לקבוע שבהתבסס על הרבעון האחרון, העסק שלך עובד עם קצב ביצועים 40M$.
סיכונים והגבלות
קצב ביצועים הוא מדד מטעה, במיוחד במקרים שבהם הגדילה אינה קבועה.
-
עסק עונתי
למשל, אם אתה בעל יישום לחובבי סקי, זה יהיה לא נכון לחשב קצב ביצועים בהתבסס על תקופת החגים בחורף.
-
שינויים בנסיבות
העיקרון אפשר לתאר בבירור על ידי חברות כמו אפל, שבה נפח המכירות גדל באופן מאסיבי עם הפקת מוצר חדש. מספרים המבוססים על תקופות אלה אינם קשורים למציאות.
-
קניות לא רגילות
אם יש לך מספיק מזל לבצע מכירה חד-פעמית גדולה עם תשלום מראש ותנאי אספקה גמישים, זה יכול לגרום למספרים שלך להיזנק, ולא לאפשר תכנון ראליסטי.
שולי רווח
בואו נודה בזה, שגורם קבלת ההחלטות העיקרי לכל משקיע הוא יכולת של סטארט-אפ לשלם דיבידנדים. כדי להעריך את זה, הם צריכים לנתח היבטים רבים של הרווחיות של החברה, החל ממה היא ההכנסה המיוצרת ממשאבים שבשימוש. חישוב שולי רווח מאפשר להם לקבל הבנה עמוקה יותר לגבי כמה יעיל העסק מטפל בכסף.
3 יחסי שולי רווח הנפוצים ביותר:
1. שולי רווח ברוטו
שולי רווח ברוטו מראים את הרווח, אשר סטארט אפ מקבל על עלות המכירות שלה. הוא מציין עד כמה יעיל כוח העבודה ואספקה משמשים בפעולה.
שולי רווח ברוטו גבוהים, פירושו הדבר, שיהיה לך יותר כסף להשקיע במו"פ, שיווק או תחומים אחרים שאינם קשורים ישירות למכירות. מצד שני, מגמת ירידה לאורך תקופה ארוכה היא אינדיקציה חזקה לבעיות כלכליות עתידיות.
כדאי גם לציין, ששולי רווח ברוטו יכולים להשתנות מתעשייה לתעשייה. למשל חברות, המפתחות תוכנה, יכולות להגיע לשולי רווח עד 70%, בעוד שחברות שמפתחות חומרה מסוגלות להגיע ל- 40% לעתים רחוקות.
2. שולי רווח תפעוליים
אנחנו יכולים להשיג שולי רווח תפעוליים ע"י חלוקת הכנסות לפני ריבית ומיסים (EBIT) במכירות. ע"י סילוק משתנים כמו מיסים ומבנה ההון, המדד מאפשר תובנה עמוקה יותר של רווחיות פוטנציאלית של חברה.
אם משקיע שוקל לקנות סטארט-אפ, הרווח הפוטנציאלי שלו יותר חשוב, מאשר מבנה ההון.
שולי רווח תפעוליים שימושיים להשוואת חברות שעובדות עם מיסים שונים או אשר מפעילות הרבה אסטרטגיות לממון שלהן ע"י התמקדות בנושא העיקרי: האם החברות מרוויחות כסף טוב.
המדד מראה גם כמה כסף החברה מבזבזת. הרבה משקיעים מעדיפים את המדד הזה על פני שולי רווח נטו מכוון שלחשבונאים קשה יותר להשפיע על המדד הזה.
3. שולי רווח נטו
שולי רווח נטו או קוו תחתון, כמו שהוא נקרא בדרך כלל, מראה את סך הרווח נטו המיוצר מהכנסה. זה לוקח בחשבון את כל ההוצאות של עסק, כולל מחיר מוצרים שנמכרו, הוצאות תפעוליות, ריבית, דיבידנדים, מיסים, כל מיני הוצאות חד-פעמיות וכולה.
דוגמא
בוא נסתכל על הצהרת הכנסה של אפל:
שולי רווח ברוטו שלהם היה 38% או 61B$) x 100 / (61B$ - 37,7B$)), בעוד ששולי רווח נטו הגיעו רק ל- 23% או x 100(13B$/61B$). במילים אחרות, הם שומרים .23$ מכל דולר שקיבלו.
שולי רווח נטו, זה האינדיקטור המכריע של הבריאות הפיננסית שלך. לעסק עם שולי רווח נטו גבוהים יש יותר סיכוי לשרוד בזמנים קשים. הם אפילו יכולים להגדיל את החלק שלהם בשוק בזמנים כאלה, מכוון שמתחרים פחות מוצלחים עשויים לעזוב את המשחק.
כמו שולי רווח אחרים, שולי רווח נטו תלוי מאוד בתעשייה. בעוד שלעסקים של מכירת תוכנות יש שולי רווח ברוטו מבין הגדולים ביותר, שולי רווח נטו שלהם הרבה יותר נמוכים. וזה מכוון שמכירות והוצאות תפעוליות מאוד נמוכות בתחום הזה, בעוד שפעילות שיווקית וניהולית יכולה לעלות הרבה מאוד.
קצב שריפה
קצב השריפה זה מדד של תזרים כסף שלילי. במילים אחרות, הוא מסביר עד כמה מהר עסק מוציא הון הסיכון שלו כדי לכסות על העלויות לפני שמתחיל לקבל רווח. בדרך כלל הוא מוגדר בתור אמצעים כספיים שמוצאים בחודש.
קצב שריפה גם מיושמת כדי לקבוע מסלול הנחיתה של סטארט-אפ, שזה הזמן לפני שלסטארט-אפ נגמר כסף.
המספרים האלה מראים למשקיע האם העסק יכול לממן את עצמו, או חייב השקעות נוספות של הון.
שריפה ברוטו לאומת שריפה נטו
קצב שריפה ברוטו מראה סה"כ הוצאות של חברה בחודש, בעוד שקצב שריפה נטו מראה כמה כסף חברה מאבדת בפועל.
דוגמא:
אם סטארט-אפ מוציא 30K$ בחודש לתשלומי שכר, שכירות, שרתים ודברים אחרים, אך מרוויח 10K$ בהכנסות, שריפה ברוטו שלהם תהיה 30K$, ושריפה נטו רק 20K$.
חשוב להבדיל את זה, מכוון שזה יכול להשפיע בצורה מהותית על זמן הנחיתה. לדוגמא, אם לאותו סטארא-אפ היה 120K$ במלאי, היה לוקח שישה חודשים ולא ארבעה כדי לאבד את כל הכספים. רוב קרנות הון סיכון מצפים שהכסף שלהם ישתמשו במשך 18-30 חודשים.
אם קצב שריפה עולה על תחזית ללא שינויים מהותיים בהכנסות, משקיע יכול לדרוש שיקטינו את קצב השריפה. בדרך כלל זה מוביל לצמצום צוות.
לסיכום
פיננסים, הם רק ממד אחד מבין רבים להצלחת סטארט-אפ בשלבים התחלתיים, אך אין משקיע שלא ישים לב ליחס שלך לתקצוב.
ב- Intersog, המטרה שלנו לעזור לחברות מפתחות תוכנה חדשות להגיע לביצועים גבוהים בלי לסכן את הבריאות הפיננסית שלהן. תתקשרו אלינו כדי ללמוד יותר על שירותי פיתוח תוכנה שלנו ופתרונות כוח עבודה, או תשתמשו במחשבון שלנו כדי לחשב עלות של צוות החלומי שלכם.
להגיב