מפריצות דרך ב-AI ועד טלטלות בענקיות הטכנולוגיה, 2025 סיפקה רצף רגעים ששינה את הציפיות של התעשייה. צוות המחקר שלנו ריכז סיכום חודשי של אירועי הטק המשמעותיים ביותר השנה - מהשקות AI גדולות ושינויים בפלטפורמות, דרך פריצות סייבר ועד החלטות רגולטוריות שממשיכות להשפיע על העתיד. מקווים שתיהנו מהקריאה!
ינואר - סטארט-אפ AI סיני מערער את כס המלכות של אנבידיה
בסוף ינואר השיקה החברה הסינית DeepSeek עוזר AI שהיה יעיל כל כך, עד שעקף את ChatGPT בהורדות ב-App Store. ההתפתחות הזו הלחיצה משקיעים שחששו שהיא תחתוך את היתרון של מובילות ה-AI בארה״ב, והשווקים צללו כשמניית אנבידיה נפלה ב-17% ביום אחד - מחיקה של כ-593 מיליארד דולר, ההפסד היומי הגדול ביותר אי פעם בוול סטריט.
המהלך הדגיש חשש רחב יותר: פתרונות AI זולים יותר, במיוחד כאלה שנבנים מקומית, עלולים לצמצם את הביקוש לשבבים מתקדמים ולתשתיות ענן. DeepSeek טרפה את הקלפים כשהוכיחה שהחדשנות לא שמורה רק לסיליקון ואלי.
פברואר - אילון מאסק מנסה להחזיר את OpenAI לידיו
בפברואר, במהלך דרמטי, אילון מאסק הציע כ-97 מיליארד דולר לרכישת OpenAI, והצהיר שהוא רוצה להשאיר את יצרנית ChatGPT כארגון ללא כוונת רווח. המנכ״ל סם אלטמן דחה את ההצעה מיד. מאסק, שהיה ממייסדי OpenAI אך עזב ב-2018, התעקש שהחברה תעצור את המעבר למודל רווחי - אחרת יסיר את ההצעה. אלטמן כינה זאת תרגיל שנועד “להאט אותנו”, והבהיר ש-OpenAI לא למכירה.
העימות הפומבי הזה הדגיש את היריבות המתגברת בזירת ה-AI ואת המתח סביב הכיוון האסטרטגי של OpenAI, בזמן שהחברה ממשיכה לדחוף קדימה עם התוכניות שלה.
מרץ - גוגל מבצעת מהלך אבטחה של 32 מיליארד דולר
גוגל הפתיעה את התעשייה כשהסכימה לרכוש את סטארט-אפ אבטחת הענן Wiz תמורת 32 מיליארד דולר במזומן. העסקה, שהוכרזה ב-18 במרץ, היא הרכישה הגדולה ביותר בתולדות גוגל, ונועדה לשלב את פלטפורמת האבטחה האגנוסטית-לענן של Wiz בתוך Google Cloud - בזמן ש-Google Cloud מנסה לבדל את עצמה מול AWS ומיקרוסופט.
למרות שהרגולטורים צפויים לבחון את העסקה מקרוב, גוגל טוענת שהכלים של Wiz יהפכו את ההגנה על סביבות Multi-Cloud למהירה ופשוטה יותר. ההשקעה הזו מדגישה עד כמה ענקיות הטכנולוגיה רואות באבטחת ענן שכבת-בסיס לבניית אמון.
אפריל - אמזון ממריאה עם אינטרנט לווייני
באפריל, שש שנים אחרי ההכרזה על Project Kuiper, אמזון שיגרה סוף סוף את 27 הלוויינים הראשונים בייצור סדרתי למסלול. ב-28 באפריל שוגר טיל Atlas V של ULA מקייפ קנוורל עם אצווה ראשונה של לווייני פס-רחב שמיועדים להתחרות ב-Starlink של SpaceX. השיגור סימן תחילת מרוץ מול דדליין רגולטורי: אמזון חייבת לפרוס 1,618 לוויינים עד אמצע 2026.
לאחר השקעה שיכולה להגיע עד 10 מיליארד דולר, ובציפייה להתחיל שירות מסחרי עד סוף השנה, אמזון מהמרת ש-Kuiper יהפוך לעסק משמעותי - שיספק אינטרנט בעל השהיה נמוכה לאזורים underserved וייצר מקור הכנסה חדש.
מאי - גוגל מכניסה GenAI לחיפוש
בכנס המפתחים שלה במאי, גוגל חשפה מהפך גנרטיבי בחיפוש: AI Mode חדש שמבוסס על מודל Gemini 2.5. במקום רשימת תוצאות קלאסית, החיפוש מספק סיכומי תשובות בשיחה, שאלות המשך ותשובות, ושילוב תוצאות ממקורות שונים - כך שמשתמשים יכולים “לדבר” עם תוצאות החיפוש בצורה טבעית יותר. במקביל, גוגל בוחנת מודלים בתשלום לשכבות AI מתקדמות יותר.
הטמעת תשובות בסגנון צ׳אטבוט בלב מוצר הליבה של גוגל היא צעד גדול שמסמן הסתגלות לעידן ChatGPT - וניסיון לשמור על הדומיננטיות (והכנסות הפרסום) בעידן עוזרי ה-AI.
יוני - אפל מביאה AI למכשיר, עם דגש על פרטיות
ב-WWDC ביוני, אפל הכריזה על Apple Intelligence - סט יכולות שמביאות GenAI עמוק לתוך iPhone, Mac, Watch ואפילו Vision Pro. אפל מפעילה מודלים גדולים על המכשיר עצמו כדי לאפשר יכולות כמו תרגום חי להודעות ושיחות, יצירת תמונות בסיוע AI, ו-Visual Intelligence שמבצע פעולות על מה שמופיע על המסך - כשהכול רץ מקומית לטובת פרטיות.
מפתחים יקבלו גם גישה למודל Foundation המרכזי של אפל על-גבי המכשיר, כדי להעניק לאפליקציות צד-שלישי יכולות AI מתקדמות שעובדות גם אופליין ובאופן מאובטח. הגישה הזו אולי פחות “ראוותנית” מזו של מתחרות מבוססות ענן, אבל היא משדרת אסטרטגיה ברורה: יותר חכמות בלי לוותר על פרטיות - ובלי לאבד יתרון תחרותי.
יולי - ניסיון איחוד נתוני ממשל על ידי מאסק מעורר סערה
סערה התפוצצה סביב Department of Government Efficiency (DOGE) - יוזמה הקשורה לאילון מאסק, שנועדה לאחד מאגרי מידע פדרליים, ולפי דיווחים חצתה גבולות בדרך. עלו טענות שעובדי DOGE ניגשו למאגרי נתוני אזרחים בהיקף עצום בין סוכנויות, בלי תהליכי בדיקה ואבטחה מספקים - מה שהוביל לתביעות ולמעורבות של תובעי מדינה.
בפברואר שופט פדרלי חסם צוותי DOGE ממערכות משרד האוצר עקב חששות פרטיות ואבטחה. בהמשך השנה דווח על קרע בין מאסק לנשיא טראמפ, ומאסק עזב את התפקיד - כשהצוות נותר חשוף לסיכונים משפטיים. הפרשה הפכה לסמל לאזהרה מפני השפעה טכנולוגית לא מרוסנת בממשל ולקריאה לפיקוח הדוק יותר על שימוש בנתוני ציבור.
אוגוסט - OpenAI משיקה את GPT-5: קפיצה גדולה קדימה
ב-7 באוגוסט OpenAI חשפה את GPT-5, מודל הדור הבא שלה, וזכתה לתשומת לב אדירה. OpenAI תיארה אותו כמודל ה”חכם, המהיר והשימושי ביותר” שלה עד היום. GPT-5 משלב כמה “מנועי חשיבה” במערכת אחת שמחליטה בצורה חכמה כמה זמן להשקיע בכל תשובה: תגובה מהירה למשימות פשוטות, ויותר זמן למשימות מורכבות.
GPT-5 הציג ביצועים מתקדמים בקוד, מתמטיקה, כתיבה ועוד, עם פחות טעויות ו”הזיות” לעומת GPT-4. המודל הושק מיד בתוך ChatGPT, עם גרסת Reasoning מורחבת למנויי Pro. ההשקה חיזקה את מעמדה של OpenAI כמובילה במרוץ ה-AI, הציבה רף חדש למתחרות, והציתה מחדש דיונים על שימוש ורגולציה של מודלים רבי-עוצמה.
ספטמבר - כנופיית כופרה פורצת ל-100+ ארגונים דרך Oracle
בספטמבר התברר היקף של מתקפת סייבר גדולה, לאחר שקבוצת הכופרה Clop ניצלה חולשת Zero-Day לא מוכרת ב-Oracle E-Business Suite - מערכת נפוצה בארגונים. בתחילת אוגוסט הצליחו התוקפים לחדור לכמעט 100 ארגונים, מאוניברסיטאות ליגת הקיסוס ועד חברות מדיה, ולגנוב מידע רגיש בתוך ימים ספורים.
רבים מהנפגעים גילו על הפריצה רק בסוף ספטמבר, לאחר ש-Clop שלחה מיילי סחיטה ואיימה לפרסם את המידע הגנוב. אורקל הוציאה טלאי חירום, והארגונים מיהרו לסגור פערים - אבל לא לפני שדלפו כמויות גדולות של נתונים אישיים ופיננסיים. האירוע הדגיש שוב עד כמה חולשות בשרשרת אספקה עלולות להיות הרסניות, וכמה קריטי להגיב מהר יותר לעדכוני אבטחה.
אוקטובר - אירופה מפעילה רגולציית AI ראשונה מסוגה
חוק ה-AI של האיחוד האירופי (EU AI Act) - החקיקה המקיפה הראשונה בעולם בתחום - נכנס בהדרגה לתוקף ב-2025 עם תחילת יישום הסעיפים הראשונים. החל מפברואר, החוק אסר קטגוריות של מערכות AI “בסיכון גבוה” באופן גורף, כולל אלגוריתמים מניפולטיביים, Social Scoring מבוסס AI, וסוגים מסוימים של מעקב ביומטרי בזמן אמת. כללים נוספים ודרישות ציות ייכנסו בהדרגה עד 2026.
במהלך השנה בריסל פרסמה הנחיות למודלים כלליים (General-Purpose) והחלה לתאם מנגנוני פיקוח בין המדינות החברות. חברות טכנולוגיה בכל העולם כבר מתאימות את המוצרים שלהן לסטנדרט האירופי המחמיר - בידיעה שהעמדה של האיחוד עשויה להפוך לתקדים גלובלי. זהו ניסיון משמעותי לאזן בין חדשנות לזכויות יסוד בעידן ה-AI, גם כשהוויכוח על אכיפה אפקטיבית עדיין נמשך.
נובמבר - אמזון מפעילה את המתחרה שלה ל-Starlink
בנובמבר אמזון הרחיבה את צעדי ההפעלה של שירות האינטרנט הלווייני שלה - המתחרה העתידי ל-Starlink - אחרי פריסת לווייני LEO נוספים במהלך 2025. החברה החלה לבחון שירות ללקוחות נבחרים, במטרה להדגים יכולת לספק פס-רחב ברמת ביצועים שמתקרבת לשירות של SpaceX.
למרות שפריסה מלאה עדיין רחוקה, הצעד הזה בסוף 2025 הראה שאמזון מחויבת להיכנס ברצינות לשוק האינטרנט מהחלל - ולהרחיב את האימפריה של ג׳ף בזוס גם מעבר לאטמוספרה.
דצמבר - ארה״ב מרככת את איסור שבבי ה-AI, עם “מס” יקר
בתחילת דצמבר, שינוי מדיניות מפתיע: הנשיא טראמפ הודיע שארה״ב תאפשר לאנבידיה לייצא לסין את שבבי ה-H200 המתקדמים, אבל תגבה עמלה של 25% מכל מכירה. ההסדר - גבוה גם מהתעריף של 15% שנדון קודם - מוצג כפשרה שמגינה על ביטחון לאומי בלי לנתק לגמרי את יצרניות השבבים האמריקאיות מהשוק הסיני הגדול.
מניית אנבידיה קפצה בעקבות ההודעה, כשמשקיעים מקווים שמנגנון “Pay-to-Play” יאפשר לחברות אמריקאיות לשמור על יתרון ה-AI שלהן, ובו בזמן להקשות על סין לפתח חלופות מקומיות. לפי גורמים בממשל, גם נשיא סין שי “הגיב בחיוב” להסדר, שחולש גם על שבבים של AMD ואינטל. זהו סימן להקלה מסוימת במלחמת השבבים - אבל עם “אגרה” אמריקאית ייחודית - שמדגיש עד כמה שבבי AI הפכו לנכס גיאופוליטי.
אם ל-2025 הייתה תמה אחת, זו הייתה “לחץ”: לחץ על תקציבים, תשתיות, רגולציה, ועל ההנחות שהניעו את העשור האחרון של צמיחה. ה-AI המשיך להאיץ, אבל הסיפור כבר לא היה רק “מודלים גדולים יותר”. הוא היה גם על זעזועים של יעילות, על אסטרטגיות On-Device, ועל הפער שהולך וגדל בין צוותים שיודעים להטמיע AI בפועל לבין מי שעדיין תקועים בפיילוט. במקביל, עולם הסייבר הזכיר לנו שהחוליה החלשה לא תמיד נמצאת ב”פרימטר” - לעיתים קרובות היא בשרשרת האספקה.
ענקיות הטכנולוגיה השקיעו השנה בבניית חומות הגנה בדרכים שונות. גוגל קנתה אבטחה בקנה מידה ענק, אמזון הרחיבה את השאיפות שלה לחלל, ואפל הימרה על “אינטליגנציה עם פרטיות” כיכולת שמשתמשים באמת ירצו. גם הרגולטורים עברו משיחות על “מעקות בטיחות” ליישום בפועל. חוק ה-AI של האיחוד האירופי קבע טון ברור למה נחשב “מותר” ומה “מחוץ לתחום” ברמה גלובלית.
לקראת 2026, השאלות הגדולות אינן האם ה-AI ימשיך לצמוח - הוא ימשיך - אלא מי יצליח להוכיח ערך, לאבטח את כל שכבות ה-Stack, ולהסתגל הכי מהר כשהגיאופוליטיקה והמדיניות מכתיבות את הגישה למשאבי מחשוב. אם הגעתם עד כאן, כבר יש לכם מפה.
להגיב